קהילת העם או חברה אזרחית, והאם זה יכול לעבוד יחד | אלעד ארנון

תפיסת קהילת העם (פולק בגרמנית) רואה בעם יחידה אחת. יש אנשים בפנים ויש בחוץ. בתוך קהילת העם זה מי שמזדהה עם השייכות האתנית או הקו הרעיוני שכולם משפחה אחת בני עם אחד.

 כמו הסלוגן: ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל.

אם תרצו סיסמת הבחירות של נתניהו בסוף שנות התשעים: "נתניהו זה טוב ליהודים".

מי שמחוץ לקהילת העם זה כל  מי שחושב אחרת. מי שמדבר על ערכים אוניברסלים על הושטת יד לשותפות עם עמי הסביבה. שמדבר על זכויות אדם לחירות, לביטוי אישי מה שיכול להוות איום על קהילת העם. כי הבן ששואל שאלות, שמפקפק שבוחר בדרך אחרת מאיים על ערכי המשפחה, על המסורת על יישור הקו שמשרת את קהילת העם.

המנהיג הנבחר לפי התפיסה הפולקיסטית משרת את טובת העם כנבחר על פי רוב. ככה זה עובד בדמוקרטיה עממית כמו סין או צפון קוריאה כי המנהיג הוא נציגו של העם, של מי שבתוך התודעה השבטית המאוחדת ומי שנגדו נתפס כמי שנגד רצון העם.

אצלנו קוראים לזה היום נבחר על פי רוב ולכן רשאי לעשות כרצונו בשם הדמוקרטיה.

 זה נוגד את ערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. בדמוקרטיה כזו מי שקובע את סדר היום זה האזרחים עצמם,

 על פי ערכים הומניסטים הרואים במדינה כלי שתפקידו לשרת את טובת אזרחיה, שבה נבחרי הציבור עובדים בשביל האזרחים. כך שמבנה שלטוני של דמוקרטיה ליברלית נועד לשרת את טובת האזרחים. כלל אזרחי המדינה.

זה יכול לעבוד רק במערכת תקינה של איזונים ובלמים בשלטון המבוסס על חוקה או מערכת עקרונות התואמים את ערכי היסוד של אזרחי המדינה זה יכול להסתדר גם עם המוצא האתני כל עוד אינו כופה עצמו על קבוצות אחרות במדינה.

אימוץ מסורת מרכזית יחד עם ערכים אוניברסלים המאפשרים הושטת יד לשלום תוך בניית סיכוי לקשר עם עמים שכנים, לסחר חופשי לחילופי תרבות ולבניה של עתיד משותף שמיטיב עם כלל האנושות.

במדינת ישראל יש ערכי יסוד המבוססים על מסורת וערכים יהודים "על פי חזונם של נביאי ישראל" כתוב במגילת העצמאות. אזרח ישראלי שיעיין בספרי הנביאים ימצא ערכים נפלאים של צדק, דאגה לזולת, ערבות הדדית ושאיפה ליחסי שכנות טובה עם העמים השכנים. בתנ"ך יש גם המון חלקים שאינם מתאימים לימינו, כמו לסקול באבנים מי שלא שומר שבת. לכן כל אחד צריך להשתמש בשכלו כדי לבחור מה מהערכים של המסורת היהודית מתאימים להטבת עולמו הפרטי והאזרחי במדינה.

אלעד ארנון מקיבוץ חנתון, רב חילוני הומניסטי ומשורר

החברה האזרחית משלבת באופן הרמוני בין ערכי המוסר של הלאומיות האתנית עם ערכים דמוקרטים ליברלים כיאה לחברה נאורה שרוצה בבניית עתיד משותף כחלק  ממשפחות העמים.

לא צריך להמציא את הגלגל.

זה כתוב במגילת העצמאות שתלויה בכל כיתה במערכת החינוך הממלכתי.

תפיסת קהילת העם מושכת את המדינה לתפיסה לאומנית המאיימת על קבוצות שונות בחברה ומביאה לאיבה, לסימון עמים שכנים כ"עמלק" בשל ארגוני טרור הפועלים מתוכם.

תפיסת החברה האזרחית מאפשרת חופש ביטוי עצמאי לכל אזרח.

 חיים משותפים המבוססים על אמון הדדי בין האזרח לבין מוסדות השלטון שנועדו לשרת את טובתו בביטחון, בכלכלה, בחינוך. בחברה הזאת כדאי לעודד את הקשר ללאומיות האתנית ממקום של הזדהות חופשית ולא מכפיה פולקיסטית.

שמירה על ערכי מגילת העצמאות יאפשרו לחיות כאן בחברה אזרחית שואפת לשלום ויונקת מתוך מקורות ישראל על פי חזון הנביאים מהתנ"ך מתוך המשכיות היסטורית של חזון התקומה המתוארת בחלק הראשון של המגילה. תפיסה פולקיסטית על חשבון הדמוקרטיה הליברלית תוביל לחיסול החברה האזרחית.

עידוד חברה אזרחית חזקה תאפשר את השמירה על המסורת והלאומיות האתנית ממקום של בחירה והזדהות אישית כנה שתאפשר עתיד משותף להמשכיות העם והמדינה גם יחד.